ענבל בת למשפחה ספרדית מכובדת ולה חמש אחיות. לשלושת אחיותיה הנוספות נולדו בנות ואילו לה עצמה יש שתיים בבית. את הבשורה שהיא נושאת ברחמה בת נוספת קיבלה בצורה קשה כיון שציפו מאד לבן זכר.
קיבלתי את הטלפון שלה כשהייתה בחודש הרביעי להריונה, תור להפלה נקבע לחג שביעי של פסח.
עקשנית בדעתה להפיל.
הזהירו אותי שהיא אינה משתכנעת וחבל על המאמצים שלי, אולם אני התעקשתי יותר.
התקשרתי אליה,והיא ענתה לי במעלית בית החולים. התחננתי בפניה ואמרתי שאפילו פרעה גזר להחיות את הבנות ואל לנו להיות גרועים ממנו. והבטחתי לה שהתינוקת הזו תביא לה שמחה כפי שלא ראתה מאף ילדה אחרת. היא הבטיחה לשוב לביתה ולחשוב על הדברים בשנית.
כעבור יום צילצלתי מוקדם בבוקר לשאול לשלומה, והיא שאלה אותי בפליאה "איך את יודעת"?!
"איך אני יודעת מה? " שאלתי. והיא עונה לי שהיא נמצאת שוב במעלית בה הייתה אתמול בשעה שדיברנו."אני מרגישה אותך". עניתי.
ולאחר שיחה נוספת של כארבעים דקות היא מחליטה לשוב לביתה.
כאשר נולדה התינוקת הזו, יפיפה בצורה יוצאת דופן אמרתי לה שתגיד מה שהיא רוצה, אבל אף איש הייטק עוד לא יצר דבר מדהים כזה.
כחצי שנה לאחר מכן אני מקבלת דיווח שענבל בהריון פעם נוספת ואינה רוצה להמשיך את ההריון. בשיחה איתה התברר שהיא מפחדת שתהיה זו עוד פעם בת.
אחרי מאמצים ושכנועים רבים אמרתי לה- בואי נעצום את העיניים, וניתן לאלוהים לנהל את העולם.
והחלטנו להמתין עם בדיקת מין העובר.
בחודש הרביעי כשהלכה לאולטרסאונד, נצפו בבירור כל האיברים מושלמים, אולם את קביעת מין העובר לא ניתן היה לקבוע מכיון שהסתתר.
אני מבקשת ממנה לא לעשות עוד בדיקה למין העובר ובינתיים ההיריון גדל…
כעבור זמן מה ענבל אומרת לי את יודעת מירי, "אלוהים באמת גדול"!
ומספרת לי שקבעה תור לבדיקת מין העובר אולם כשהגיע היא מצאה בניין חשוך. מסתבר שהיה שם הפסקת חשמל במשך יומיים.
בסוף נולדה בת.
במסיבת הבריתה ניגשתי לסבתא שהחזיקה את התינוקת וביקשה להחזיק קצת.. מי את? היא שאלה. חברה של מיטל.
אני לא מכירה אותך.. אני נהנית קצת מהתינוקת אולי אח"כ.
ואחרי סיבוב נוסף אני מבקשת שוב ולוחשת לבובה באוזן, היה קשה לשכנע את ההורים שלך לא לוותר עליך, אבל לשכנע את הסבתא לתת לי להחזיק אותך קצת היה קשה יותר!