רינה (שם בדוי), היתה בת שנתיים בלבד כאשר הוריה התגרשו. מאז ועד היום אמה לא התחתנה שוב, והיא גידלה אותה לבדה. למרות גירושי הוריה, לרינה היתה ילדות יפה. גם נערות ובגרות. היא למדה והתחנכה במוסדות הטובים ביותר, ורכשה השכלה ומקצוע בחברת היי טק.
בהגיעה לגיל 22 נישאה לצעיר אקדמאי, חריף וחכם, בעל מעמד במקום עבודתו. הכל היה נפלא ונראה היה שהם בונים יחד בית אשר אהבה ואחווה ישררו שם לעד. חייהם של בני הזוג הצעיר נראו מאושרים וטובים.
לא היתה מאושרת ממנה כאשר נודע לה שהיא בהריון, חלומותיה להקים משפחה לתפארת החלו מתגשמים.אולם, זמן קצר לאחר מכן, החלו חיי הנישואין לעלות על שרטון. היא גילתה אצל בעלה מידות שלא היתה מודעת להם קודם לכן, עד שחייה הפכו לבלתי נסבלים.
היא החליטה להתגרש, וגם לבצע הפלה. היא לא רצתה שישאר לה זכר מן הבעל שבו מאסה כל כך זמן קצר לאחר נישואיה, בעל שכל כך אכזב אותה וגרם לה מפח נפש. האדם הקרוב ביותר לרינה היתה אמה כמובן, האם שגידלה אותה לבדה במסירות כה רבה במשך שנים רבות. אולם למרות הקשר ביניהן, רינה החליטה לא לספר לאמה דבר. היא החליטה להסתיר ממנה את החלטתה לבצע הפלה, מחשש כי הדבר יצער אותה מאד.
לאחר שקיבלה את האישור הנדרש מן הוועדה להפסקת הריון, הגיעה רינה לבית החולים "הדסה" לצורך ביצוע ההפלה, שם ציפתה לה הפתעה: אחת מפקידות הקבלה כששמעה שהצעירה שלפניה מבקשת לבצע הפלה, ביקשה לדעת מדוע היא רוצה לעשות זאת, והחלה לשכנעה להימנע מכך. "אגלה לך ", אמרה הפקידה לרינה. "לפני כשנה ביצעתי הפלה, ולא נעניתי להמלצת אגודת 'אפרת' להמשיך את ההריון. מאז ועד עתה אין לי יום ואין לי לילה. כולי מלאה בסיוטים וייסורי מצפון, על התינוק הקטן שהיה לי ושקטלתי את חייו. אני מבקשת שלא תפילי. אני אקשר אותך עם אגודת 'אפרת', והם יעזרו לך".
אבל רינה אטמה את אוזניה וליבה מן הדברים. היא היתה נחושה בדעתה. הפקידה במסירותה לא ויתרה לה. היא התקשרה ל"אפרת" וביקשה מד"ר שוסהיים עצה והדרכה כיצד לשכנע את רינה להימנע מלבצע הפלה. ד"ר שוסהיים ביקש לדבר עם רינה, ובשיחתם ביקש ממנה להגיע למשרדי אגודת "אפרת" לשיחה נרחבת. אבל רינה בשלה. סירבה לבקשתו של ד"ר שוסהיים ועמדה על רצונה לבצע הפלה.
פקידת הקבלה עדיין לא אמרה נואש, והציעה לרינה לקחת פסק זמן בן חצי שעה. אולי תחזור בה. לזה רינה הסכימה. בעודה שוהה בלובי בית החולים פגשה רינה, את… אמה. היא היתה המומה לראות אותה שם, וכשביקשה להבין לשם מה הגיעה מגיע תורה.
"ומה את עושה פה?", שאלה האם את בתה. רינה גמגמה קצת בתשובתה, עד שהבינה שאין לה ברירה ועליה לחשוף את סודה. היא גילתה לאמה את סיבת נוכחותה בבית החולים, ואז הגיעה תורה של האם להיות המומה. והיא החלה לרעוד. "למה את עושה דבר כזה? אסור לך לבצע הפלה", אמרה האם בנחרצות.
רינה הופתעה מעט מעמדתה הנחרצת של אמה, וסיפרה לה שפקידת הקבלה הציעה לה לגשת לאגודת "אפרת", ושאפילו כבר שוחחה בטלפון עם ד"ר שוסהיים. האם התלהבה מן הרעיון, והציעה שמיד בסיום התור שלה אצל הרופא, ייגשו למשרדי "אפרת".
מיד כשנכנסו השתיים לפגישה עם יו"ר "אפרת", ד"ר אלי שוסהיים הבחין כי פניה של האם מוכרות לו. "נראה לי שכבר נפגשנו פעם. אולי היית אצלי במרפאה?", שאל. האם לא הגיבה, היא החווירה והחלה לרעוד מרוב התרגשות וביקשה לצאת החוצה לנשום אוויר. ד"ר שוסהיים יצא מיד אחריה ואף הציעה לה כוס מים כדי להשיב את נפשה ולהרגיעה. לאחר שנרגעה וכשמעיניה זולגות דמעות, סיפרה לו לתדהמתו כי הוא מכיר אותה מאחר ולפני יותר מ-20 שנה הוא היה זה ששכנע אותה שלא לבצע הפלה, והבת הזאת שממתינה בפנים נולדה מאותו הריון.
לאחר מכן התגרשתי, הוסיפה האם וסיפרה, אבל עד היום לא גיליתי לבתי את הסיפור הזה. והנה היום, אני נאלצת להגיע אליך עם הבת שלי שרוצה לבצע הפלה, והיא בכלל לא יודעת שגם אותה חשבתי להפיל, ורק בזכותך זכתה בחיים.
ד"ר שוסהיים שכנע את האם להיכנס חזרה לתוך החדר ולגלות לרינה את הסוד אותו הסתירה במשך 23 שנים. האם ניסתה תחילה לסרב, אולם הבינה עד מהרה שהגיעה השעה. כשנכנסו השניים בחזרה לחדר, האם החלה לבכות..
כשנרגעה האם מבכייה, פנתה לבתה ואמרה לה: "אני מבקשת לגלות לך סוד ששמרתי במשך 23 שנה. כשהייתי בהריון איתך חשבתי להפיל. באותה תקופה סבלתי מאבא שלך ורציתי להתגרש. הייתי נחושה בדעתי לבצע את ההפלה אלא שאז שמעתי הרצאה מפיו של ד"ר שוסהיים, ולאחר מכן נפגשתי איתו לשיחה, ושוכנעתי למרות הכל להעניק לך חיים.
תקופה קצרה לאחר שנולדת, התגרשתי, אך כמובן אין לי דבר יותר קרוב ואהוב ממך. אני בכלל לא רוצה לחשוב איך היו נראים החיים שלי בלעדייך. 23 שנה הסתרתי את הדבר ממך, והיום הכל צף עולה חזרה. חזרתי אחורה יותר מ-20 שנה במנהרת הזמן. פתאום ראיתי מולי את ד"ר שוסהיים של אז".
האם והבת נפלו זו על צוואר זו ובכו. מיותר כמובן לציין שרינה לא חזרה יותר ל"הדסה".