מכתב מאת ד"ר סודי נמיר
דר שוסהיים יקר,
רציתי לשתף אותך בסיפור שאני נושא אתי משך שנים. התמחות שנה בפנימית. שעה 3 לפנות בוקר אני יושב עם כסא ליד מיטת חולה בת כשמונים שנה נאחז חזק שלא אפול מרוב עייפות.
אני אומר שלום לגברת ומציג את עצמי ומספר שאני מגיע לקחת ממנה פרטים ולבדוק אותה "קבלה" את נשואה? אלמנה יש לך ילדים? והאשה פורצת בבכי לא נשלט- ומתחילה לספר שיש לה שני ילדים והיתה בהריון אבל בדיוק היו צריכים לצאת מאירופה להגיע לישראל
וההריון היה לא מתוכנן ובזמן לא מתאים… ונאלצה לעשות הפלה..
60 שנה לאחר מכן
האשה רחוקה מתורה וממצות
במחלה שמסכנת את חייה
וזה מה שגורם לה לבכי ב 3 לפנות בוקר
הלב היהודי עדיין פועם
יישר כוח לפעלך
בבריאות ונחת
ד"ר סודי נמיר