"ההריון שלי הוא גם הראשון וגם האחרון בחיי" אומרת חבצלת – "זה קרה לפני שנה. הייתי אישה צעיריה ומאושרת שנישאה זה מכבר ונכנסה מהר ובקלות להריון. הייתי בטוחה שבתוך תשעה חודשים אלד ילד נחמד ובריא. אבל כבר באולטרה סאונד הראשון התברר לרופאים שמדובר בהריון של תאומים.
עוד לא התאוששתי מהבשורה המשמחת, שני ילדים בבת אחת… וכבר נחתה עלי צרה בריאותית קשה. בלילה אחד הותקפתי בקוצר נשימה והובהלתי אל בית החולים בלינסון בפתח תקוה. בתוך זמן קצרה אובחנה המחלה: בעיה במסתם הלב.
מיד החלו הרופאים לשכנעני לוותר על העובר ולבצע הפלה. "לא תוכלי לשרוד את ההריון עם המחלה שלך" – אמרו לי– ."אל תעמידי נסיון מיותר את הגוף המיוסר שלך
אבל אני לא הייתי מוכנה לשמוע על כך. בעלי מיהר לטלפן לד"ר שוסהיים, יו"ר אגודת "אפרת". הוא קישר אותי מיד עם רופא מומחה מפורסם למחלות לב שהסביר לי את כל הסיכונים אבל גם פרטים מעודדים שהרופאים, שדחפו אותי לבצע את ההפלה ומהר, לא טרחו ליידעני. בנוסף, נשלחה אלי מתנדבת שעזרה לי ועודדה אותי בשעות ההתלבטות הקשות. בסופו
של דבר הסתיים ההריון בשלום. נולדו לי שתי בנות מקסימות. סתיו ועמית. הייתי האדם המאושר ביותר עלי אדמות.
היום אני אשה חולה. זה היה ההריון הראשון והאחרון שלי. לא אוכל ללדת בעתיד. כשאני חושבת שהייתי יכולה, בפזיזות, לוותר על הסיכוי היחידי שלי להיות אמא, עורי מצמרר וגופי מתחשמל.