הכל התחיל בביקור שגרתי בטיפת חלב. במהלכו, גילו הרופאים שהדופק של העובר שבבטנה של חוה רוזיליו אינו תקין. מיד הפנו אותה ואת בעלה אל בית החולים, כדי לבצע סידרת בדיקות מקיפות ולגלות מהו מצבו של העובר.
"היינו מבוהלים מאד" – נזכרת חוה. "מיהרנו אל בית החולים כדי לבדוק מה מצבו של התינוק שברחמי. במהלך בדיקת האולטרסאונד שנערכה בבית החולים, גילו הרופאים שכף הרגל של התינוק שלי עקומה במקצת. גם הדופק היה חלש, וגם בלוטה גדולה היתה בצוואר. ישבו הרופאים וחיברו את כל הממצאים הללו, והחליטו, שככל הנראה, יש סיכוי שהילד שיוולד לי יהיה בעל תסמונת דאון.
"מהנקודה הזו, הדברים התחילו להתגלגל במהירות. הפנו אותנו לבדיקת אקו-לב עובר. שם, ברוך השם, התברר שהלב של התינוק בסדר גמור. אבל הרופאים עדיין היו נחושים בדעתם שקיים סיכון. הם הודיעו לנו שעלינו לפנות לייעוץ גנטי. במחלקה של הייעוץ הגנטי הסבירו לנו שהכרומוזומים המופיעים בתדפיס הגופני של העובר, בשלב מאוחר מדי של ההריון, מצביעים על חשש משמעותי של תסמונת דאון, והמליצו חד-משמעית על ביצוע דיקור מי שפיר וחבל הטבור.
"מדובר היה בבדיקה מסוכנת מאד, גם לעובר וגם לי, כיוון שההריון היה בשלב מאוחר מאד. לא ידענו מה לעשות. בני משפחתי המבוהלים אמרו לנו לבצע את הבדיקה ובני משפחתו של בעלי אמרו שלא נבצע אותה. וככה היו הדעות חלוקות, הפחד היה גדול, ואנחנו, בעלי ואני, בתווך, מודאגים ומוטרדים.
לאחר מספר ימים הפנו אותנו לאגודת "אפרת" לעידוד הילודה בעם היהודי. חברה קרובה שלנו המליצה לנו לפנות אל האגודה, והדגישה שיש להם ידע רב בנושאים שנויים במחלוקת בתחום ההריון והלידה.
פנינו אל האגודה, ושם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות ובתשומת לב רבה. הסבירו לנו שכדאי להימנע מהבדיקה הזו, שהיא בדיקה מסוכנת מאד היכולה לגרום לנו לאבד את הילד וגם לסכן אותי – אמו. היות ולא היתה לנו שום וודאות מוחלטת לגבי העובדה של התסמונת דאון, החלטנו לקבל את עצתה של האגודה, ולוותר על הבדיקה.
כדי שנהיה רגועים ובטוחים לגמרי, יו"ר אגודת "אפרת", ד"ר אליהו שוסהיים, ארגן לנו פגישה אצל הרב מרדכי אליהו, שנתן לנו ברכה להצלחת ההריון.
ואכן, בלידה נולד לנו יוחאי, ילד מתוק, חמוד, ובריא לגמרי. כף הרגל של יוחאי היתה אכן קצת עקומה, אבל הוא עבר ניתוח קל, והוא מקבל טיפולים אורתופדיים שיסייעו לו, בעזרת השם, לפתור את הבעיה לחלוטין.
בכל מקרה, שום תסמונת דאון ושום בעיות גנטיות לא נמצאו אצלו, לשמחתנו ולאושרנו. כמה שמחנו שלא עשינו את הבדיקה המסוכנת, שהיתה יכולה לגרום, חלילה, למותו של יוחאי הקטן. שמו של יוחאי מקבל אצלנו משנה תוקף ומשמעות. כשמו כן הוא – הוענקו לו חיים במתנה.